חלוקת רכוש

יש לא מעט נושאים למחלוקות במהלך תקופת הנישואין, וכאשר עומדים לפני פרידה – על אחת וכמה וכמה. אחד הנושאים המדוברים ביותר בבואו של זוג להיפרד ונושא שבו עוסקים רבות, הוא עניין חלוקת הרכוש, המהווה את סלע המחלוקת כמעט בכל מקרה של גירושין. חלקנו צוברים לא מעט רכוש לאורך השנים והוא מסמל, עבור רבים מאתנו, נשים וגברים כאחד, את העצמאות שלנו, ואת ביטחוננו, הן הפיננסי והן האישי.

כאשר עומדים בפני גירושין, מעבר לכל הכעסים והרגשות הנלווים להליך עצמו, המורכבויות והאתגרים השונים, נכנס גם לתמונה עניין הרכוש, המצריך התייחסות מיוחדת בשל הסוגיות המשפטיות השונות, הכרוכות בו וכל השלכותיו. מי יקבל את שולחן האוכל הגדול שעלה לא מעט כסף? מי יזכה בשזלונג המפנק? למי ילך סט האוכל העתיק שנקנה באחד השווקים בפריז? ו – מי יקבל את האוטו שמשמש את כל בני המשפחה או את הדירה שמשכירים בתל אביב?

שאלות אלו ועוד עולות בפני זוגות רבים העומדים בפני הליך גירושין, וזאת לצד שאלות אחרות הקשורות בהיבטים הנוספים של הפרידה עצמה. על מנת למצות את מלוא הזכויות המגיעות לגבר ולאישה, העומדים בפני הליך הגירושין ולהבטיח את חלוקת הרכוש במסגרת הליך זה באופן הראוי, ההוגן והמקצועי ביותר, חשוב מאד להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה מאד, המתמחה בדיני משפחה.

עורך דין זה ילווה את הזוג (או אחד משניהם) לאורך כל הליך הגירושין, לרבות חלוקת הרכוש, ויציע אפשרויות שונות להתנהלות שיכולות להקל ואולי גם לקצר תהליכים.

מה חשוב לדעת על הליך הגירושין לפני שמתחילים בהליך חלוקת רכוש?

בהליך הגירושין מעורבות סוגיות רבות מאד, שאינן בהכרח קשורות אך ורק לרכוש. למעשה, מדובר בהליך הכולל בתוכו כמה הליכים משפטיים נפרדים, כאשר הראשון ביניהם הוא הליך הגירושין עצמו המצריך הגשת תביעת גירושין, לרבות תביעה למזונות, תביעת כתובה וגם תביעה לשלום בית לבית הדין הרבני, שהינו בעל הסמכות הבלעדית לדון ולעסוק בכל ענייני הנישואין והגירושין.

בהמשך יש לטפל בעניינים נוספים הקשורים בכך, כגון נושא משמורת הילדים וגם גובה המזונות, כאשר שתי סוגיות אלו ידונו ויוכרעו בבית המשפט, כשטובת הילד היא הקו המנחה להן ולכל החלטה שתתקבל אודות כך. בכל הקשור לדמי המזונות, גובה שכרו של האב, רמת החיים אליה הורגלו הילדים ואלמנטים נוספים, הם המשפיעים על גובה דמי המזונות, הנחשבים לחובתו האבסולוטית של האב, למעט במקרים חריגים, בהם ייכנסו למשוואה שיקולים נוספים.

בכל הקשור למשמורת, כאן הדבר יכול להשפיע על גובה דמי המזונות ויש לדון בו בבית המשפט גם כן או לאפשר לבני הזוג להגיע לכדי הסכמה משותפת. לצד כל אלה נידון עניין חלוקת הרכוש, תוך התייחסות לטובתו של הילד והניסיון להשאירו באותו המקום שבו הוא גדל (באותו האזור, באותה השכונה וכו'). מסיבה זו ישנה השפעה רבה מאד על אופן חלוקת הרכוש כאשר ישנו צד נוסף במשוואה, הלא הם הילדים.

כיצד מחלקים את הרכוש במקרה של גירושין?

יש לא מעט עניינים משפטיים, שבהם יש להכריע כאשר ניצבים בפני הליך של גירושין. מזונות, משמורת וגם הגירושין עצמם הן נקודות המצריכות התייחסות מיוחדות, שבסופן יש לקבל החלטות הרות גורל. לצד כל אלה, יש גם את עניין הרכוש המשותף, שנצטבר לאורך השנים, שאותו יש לחלק בין בני הזוג במסגרת הליך הגירושין. כאשר שניים מקימים תא משפחתי הם צוברים לא מעט רכוש עם הזמן. זו יכולה להיות דירת מגורים (אחת או יותר), רכב או כמה רכבים, קופות גמל, קרנות נאמנות, חסכונות וסוגים נוספים של רכוש.

ישנם גם מצבים בהם מגיעים בני הזוג למערכת היחסים וגם לנישואין כאשר ברשותם ציוד ורכוש אישי, שצברו בעצמם לאורך הזמן, שכביכול לא אמור לו להיות נגיעה לבת או לבן הזוג הנוכחיים. חוק יחסי ממון משנת 1973 הוא האחראי להסדיר את ענייני חלוקת הרכוש שבין בני הזוג, וכברירת מחדל הוא קובע, בכל הקשור לחלוקת רכוש במסגרת הליך גירושין, את הברירה המכונה "הסדר איזון משאבים". הכוונה היא כי במקרה של גירושין, כל נכסיהם של בני הזוג יחולקו באופן שווה ביניהם.

המשמעות לכך בפועל היא חלוקת הרכוש המשותף בין השניים בצורה שווה, באופן שהוא מאוזן (ומכאן שמה של הברירה). אותו רכוש משותף, העולה מכך, מוגדר בחוק יחסי ממון ככל סוג של רכוש, בין אם הוא גשמי ובין אם הוא רוחני, וכי כלל נכסיהם של בני הזוג יכול להיות רכבים, דירות, חסכונות, פיצויים, קרנות השתלמות ואפילו מוניטין עסקי. יחד עם זאת, וכפי שקורה בכל חוק כמעט, גם כאן יש כמה חריגים, המתייחסים לכל אותם מוזכר בחוק יחסי ממון בסעיף 5א': קצבאות זקנה וכן קצבאות המשולמות בשל נכות או קצבת אלמנות.

עוד חריג, המוזכר גם הוא בחוק מתייחס לאותו הרכוש שקיבל אחד מבני הזוג בטרם הנישואין או שקיבל אותו בירושה או במתנה במהלך הנישואין. חריג שלישי נוסף מתייחס למצב שבו חתמו בני הזוג יחדיו על הסכם כי אם יחליטו להיפרד הרכוש לא יאוזן ביניהם. כלומר, כאן מדובר במצב שבו קובעים בני הזוג על חלוקת רכוש, שהיא שונה מזו שקובע החוק, מה שמכונה בעגה המשפטית "הסכם ממון". חוק יחסי ממון הוא אמנם ברירת המחדל, אך בני הזוג יכולים לחלוק עליו ולנסח הסכם אחר אם ירצו (כל עוד הוא מקובל על שני הצדדים).

חריג אחרון שגם אותו מזכיר החוק מתייחס לעניין חלוקה שווה של רכוש. בסעיף 8(2) נאמר כי בהתקיים נסיבות מיוחדות ובהתאם לבקשת אחד מבני הזוג, יכול בית המשפט הוא עצמו לקבוע כי אותה חלוקת רכוש לא תעשה באופן שהוא שווה אלא באופן אחר, אותו יימצא בית המשפט לנכון ובהתאם לנסיבות העניין. במקרים כאלה יילקחו בחשבון כמה שיקולים, למשל נכסיהם העתידיים של בני הזוג, כמו תגמולי קניין רוחני שאותם הם אמורים לקבל בעתיד, כמו כושר השתכרותם של בני הזוג (כל אחד לחוד) ועוד.

אין ספק כי חלוקת רכוש בבואו של זוג להתגרש יכולה להיות הליך בעייתי ומורכב למדי, ועל אחת כמה וכמה במקרים בהם מדובר בנישואין שניים. פרק ב' הוא לרוב שלב שבו כל אחד מבני הזוג מודע לזכויותיו (לאור ניסיונו בפרק הקודם) ולרוב גם מעורבים בעניין ילדים מפרק קודם ופעמים רבות גם ילדים מהפרק הנוכחי. זוגות רבים, במצבים כאלה, נוטים יותר לוותר ופחות לרצות להשקיע משאבים רבים (זמן וגם כסף) בדיונים משפטיים הרי גורל, בכל הקשור לעתידם הפיננסי.

מסיבה זו ישנה חשיבות רבה עוד יותר בהיוועצות עם עורך דין על מנת לשמור על כל זכויותיהם של הצדדים המעורבים בכך ולהבטיח לבני הזוג חלוקת רכוש הוגנת, תוך התייחסות גם לעתידם הפיננסי (בייחוד כאשר יגיעו לגיל הפנסיה).

מה קורה במקרה ובו יש גם ילדים?

בהתאם לחזקת השיתוף, חלוקת הרכוש שבין בני הזוג היא שווה, בין אם יש ילדים משותפים ובין אם לאו. כאשר מדובר בזוג עם ילד או עם כמה ילדים, הדבר עשוי להיות מאתגר עוד יותר, שכן פעמים רבות תידרש, בהתאם לנסיבות, חלוקה שהיא איננה שוויונית והתנהלות שאיננה בהתאם לחזקת השיתוף.

למשל, במקרים בהם הילדים ממשיכים להתגורר אך ורק עם אחד מההורים, אז יקבל אותו הורה שאצלו נשארים הילדים, רכוש רב יותר. גם עניין הסדרי הראייה משפיע על אופן חלוקת הרכוש בין ההורים ולכן כדי לבצע חלוקה מחודשת הסוטה מעניין הלכת השיתוף ומחלוקה שוויונית חשוב להביא בפני בית המשפט את כל ההצדקות התומכות בכך ולערוך אותה בהתאם לכל הפרמטרים הנדרשים.

אילו אפשרויות של חלוקת רכוש עולות בחוק יחסי ממון?

חוק יחסי ממון מגדיר, כאמור, את אופן חלוקת הרכוש שבין בני הזו ומתייחס גם לסוגים שונים של רכוש. הנה כמה דוגמאות לחלוקת רכוש כדי להמחיש זאת, ובעיקר כדי להיווכח בהבדלים בין סוגי הרכוש האפשריים. הדוגמא הראשונה מתייחסת למצב שבו מחזיק אחד מבני הזוג דירה שאותה רכש לפני הנישואין ואילו השני עובד על אלבום מוסיקלי במהלך הנישואין, מתוקף היותו זמר ויוצר מצליח.

במקרים כאלה, בהתאם להסדר איזון משאבים, הדירה שבבעלות בן הזוג עוד מלפני שנישא לשני תישאר בבעלותו, אך התגמולים שיקבל בעתיד בן הזוג היוצר לאחר שמכר את אלבומו ונעשה שימוש במוסיקה שלו, ייחשבו כחלק מנכסיהם הכוללים של בני הזוג, כחלק מהסדר איזון המשאבים. עוד דוגמא לאפשרות שיכולה לצוץ לא אחת בהתאם לחוק יחסי ממון בכל הקשור לחלוקת רכוש היא מצב שבו לבני הזוג עסק משותף שאותו הם הקימו במהלך הנישואין וגם דירת מגורים שמשותפת לשניהם.

במקרים כאלה הן העסק והן הדירה יחולקו בין שני בני הזוג באופן שהוא שווה. את הדבר ניתן יהיה לעשות על ידי מכירת הדירה והעסק וחלוקת התשלום שווה בשווה או העברתו של העסק ו/או העברת הדירה לאחד מהשניים בהסכמתו של האחר (כך שהוא עצמו ישלם את התמורה על כך לצד שהעביר לו). אפשרות שלישית שגם היא נפוצה היא מצב שבו לשני בני הזוג דירת מגורים, ולאחד מהם דירה שקיבל בירושה.

במקרה כזה תחולק הדירה המשותפת בין השניים באופן שווה, אך הדירה שהתקבלה בירושה לא תילקח בחשבון כחלק מהסדר איזון המשאבים. מצבים אפשריים נוספים הם במקרה ואחד מבני הזוג בגד בשני והתחיל קשר חדש. בפני בית המשפט, בבואו לבחון את עניין חלוקת הרכוש, נלקחים בחשבון לא מעט שיקולים, ביניהם הסיבה לפרידה. עד לאחרונה, פסקו בתי הדין הרבניים כי במקרים ובהם האישה בגדה או התחילה קשר חדש, היא תאבד את חלקה בזכויות על הרכוש המשותף.

אולם כיום, בעקבות שינויים שחלו בחקיקה, הבגידה כבר איננה שיקול משמעותי בכל הקשור לחלוקת הרכוש, אך לקשר החדש שהתחילה עדיין יש לא מעט השלכות על כך. למשל, אם החליט בן הזוג לעבור להתגורר עם בן זוג חדש ולעשות זאת מחוץ לנישואין ועל כן הוא איננו צריך לשאת נטל של שכירות נוספת, עשוי בית המשפט לקבוע לטובת בן הזוג השני, הנבגד, סכום כספי גבוה יותר.

בנוסף, הסבירות היא שגם יוכרע על ידי בית המשפט כי הוא זה שיהיה בעל הזכות לקבל את אותה דירת המגורים שבה התגוררו שני בני הזוג לפני שהתגרשו בתמורה לתשלום עבור מחצית מערכה.

מה קורה במקרים של חובות?

ישנם לא מעט מקרים בהם עומדים זוגות, הנמצאים לפני או תוך כדי הליך של גירושין, בפני חובות שאותם הם צברו במהלך הנישואין. כאשר דנים בעניין חלוקת הרכוש שבין השניים, נלקחים בחשבון גם החובות המשותפים שאותם צברו בני הזוג יחדיו ולא רק הנכסים הפיזיים, הגשמיים. על פי הדין בישראל, יחולק הרכוש המשותף שבין בני הזוג, במקרה של גירושין, באופן שהוא שווה. הרכוש המשותף מתייחס לנכסים, כאמור, מכל מיני סוגים, לרבות רווחים, אך לא רק.

מעבר לשותפות באותם נכסים ובאותם רווחים שונים, נחשבים בני הזוג גם לשותפים הן בכל הקשור לחובות והן בכל הקשור להפסדים שחוו במהלך תקופת הנישואין. ולכן, בבואם לדון בעניין חלוקת רכוש, יש לקחת זאת גם בחשבון, אלא אם כן נערך הסכם ממון, הקובע אחרת ומתייחס באופן שונה לעניין החובות והבעלות עליהם במקרה של גירושין. חשוב לדעת – כלל זה של חלוקה בכל הקשור לחובות איננו חל על כל חוב באשר הוא.

במקרים בהם מדובר בחוב הנוגע לחיי המשפחה ולצרכיה, כמו חובות משכנתא, חובות ארנונה או חשמל, חובות למסגרות עבור הילדים ועוד, החובות הם משותפים, אולם כאשר מדובר בחוב שהוא אישי של בן הזוג, פירעונו של החוב יוטל על בן הזוג שיצר אותו ועל כן חוב זה לא ייחשב כחלק מהרכוש המשותף לבני הזוג בבואו לדון בעניין חלוקת רכוש. גם חובות שנוצרו ללא ידיעת בן או בת הזוג והובילו לניתוק מחיי המשפחה יהיו באחריותו הבלעדית של היוצר אותם.

למשל, חובות הימורים, חוב שנוצר בעקבות הוצאות עבור מאהב או מאהבת ועוד. יחד עם זאת, אם ידע בן הזוג השני על חוב זה והיה שותף לכך או נהנה מרווחיה של אותה פעילות שהובילה לחוב, יוכר החוב כחוב משותף ולא כחוב אישי. לעומת זאת, במקרה אחר שבו נוצר חוב לאחר פרידת בני הזוג, אך עוד בטרם הושלם הליך הגירושין והצד השני לא היה מודע לכך או לא הסכים לכך, ייראה החוב כחוב אישי והאחריות עליו תוטל על הצד השני (ואז לא יכלל כחלק מסך הרכוש הכולל).

ומה באשר לכתובה?

טקס הנישואין רצוף באלמנטים טקסיים שונים, הידועים כעתיקים מאד ומלווים את העם היהודי מזה שנים ארוכות. ביניהם ישנו טקס החתימה על הכתובה, במסגרתה מתחייב הבעל לפצות את האישה פיצוי כספי בגובה מסוים במידה והשניים ייפרדו, משמע – יתגרשו. הבעייתיות בכתובה עולה כאשר ישנה התחייבות מצדו של הבעל לפיצוי שהוא גבוה מאד, שבו הוא מחויב ברגע האמת, במועד הגירושין. הכתובה היא נגזרת אחת מיני רבות מהליך הגירושין והיא חוזה בעל תוקף משפטי לכל דבר במידה ומחליטים בני הזוג להיפרד.

מדובר בשטר קניין, במסגרתו מתחייב הבעל, כאמור, לפצות את האישה אם וכאשר יחליטו להתגרש. מטרתה היא להבטיח את קיומה הכלכלי של האישה ולעזור לה "לעמוד על הרגליים".

במקרה של גירושין יכולה האישה לבקש לממש את תביעת הכתובה כחלק מהסדר חלוקת הרכוש, אך זאת, למעט במקרה של בגידת האישה בבעלה (אז היא תאבד את זכותה לכתובה), במידה והיא גרמה לבעלה לעבור על מצוות הדת, במידה והתנהלה באופן שהוא איננו הולם (למשל, התרועעה עם גבר אחר) וכן במקרים של כפל זכויות, אז דנים בני הזוג גם בתביעה הרכושית, ואז לא תוכל האישה לקבל, על פי חוק יחסי הממון, יותר ממה שמגיע לה.

בכל מקרה בהם מבקשת האישה לממש את הכתובה במסגרת הליך הגירושין וחלוקת הרכוש, נדרש סיוע של עורך דין.

מהו הסכם ממון וכיצד הוא קשור לענייננו?

כפי שהזכרנו מעלה, למרות עניין איזון המשאבים המוזכר בחוק יחסי ממון, יכולים בני הזוג להסכים על חלוקה שונה של רכוש, דבר הנעשה תודות לעריכתו של הסכם ממון. הסכם ממון הוא הסכם משותף לבני הזוג, בין אם הוא נערך לפני הנישואין ובין אם במהלכם ומטרתו להסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין השניים במידה ויחליטו להיפרד. הסכם זה, שהוא בעל תוקף משפטי לכל דבר ועניין, מצריך פנייה לעורך דין בעל ידע משפטי נרחב והיכרות עם כל הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות לכך.

עליו להבין במדויק את רצונותיהם של כל אחד מבני הזוג ולתרגם זאת להוראה חוקית מחייבת. ניסיונם המר של זוגות רבים, בעת שהחליטו להיפרד, מלמד כי מדובר בהסכם בעל חשיבות רבה מאד העשוי לחסוך מבני הזוג הוצאות כספיות גבוהות מאד וגם לא מעט עוגמת נפש. חשוב לדעת – הסכם ממון הוא איננו הסכם רגיל. לא מספיקה חתימתם של שני הצדדים, כי אם עליו להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

בית המשפט, בקבלו את ההסכם, בוחן אותו לעומק ולרוב לא יתערב בו, ובתנאי ששני בני הזוג אכן מבינים את משמעותו ואת תוכנו. כאשר זוג מחליט על פרידה וגירושין, אם ישנו רכוש חדש שלא הוזכר בהסכם הממון, אופן חלוקתו בין בני הזוג ייעשה בהתאם לשיטת איזון המשאבים, אך תוך התחשבות במוזכר בהסכם הממון.

האם כדאי לחתום על הסכם כזה וכמה זה עולה?

זוגות רבים מוצאים עצמם מתלבטים לא אחת האם לחתום על הסכום ממון, בשל חוסר האמון שעשוי לצוץ בעקבות החתימה עליו. נכון, תחושות כאלו בהחלט עשויות נלוות להליך ופעמים רבות היוזמה לערוך הסכם כזה יכולה להעיד על חוסר אמון, אך חשוב לזכור כי מטרתו של הסכם הממון היא לא לפגוע באמון אלא למנוע מחלוקות שעשויות לצוץ בהמשך. להסכם ממון יש לא מעט יתרונות, כאשר יתרונו הבולט הוא יכולתו למנוע מחלוקות עתידיות לא נעימות.

הוא יכול להשפיע רבות על וודאותם הכלכלית של שני בני הזוג ולשקף את שיקול הדעת ואת הבגרות שלהם כאשר הם מחליטים לחתום על הסכם כזה. יחד עם זאת, וכפי שהוזכר מעלה, הוא יכול להשפיע לא מעט על האמון ששורר בין השניים, אולם על כך אפשר להתגבר, לשמחתנו, אם זוכרים את מטרתו של ההסכם ואת העובדה שהוא נועד דווקא להפגין גישה מפוקחת יותר על החיים ובעיקר על העתיד. כאשר מעוניינים לערוך הסכם ממון יש, כאמור, צורך בפנייה לעורך דין המתמחה בדיני משפחה.

ניסוח, עריכה וגם הגשתו של ההסכם לבית המשפט דורשים ידע רב, ניסיון בתחום וגם לא מעט זמן. עבור עבודה זו מתבקש הזוג לשלם לעורך הדין שכר טרחה, שגובהו נקבע בהתאם למשך הזמן שנדרש לו כדי לערוך את ההסכם וגם מידת המורכבות שלו. ככל שמספרם של הנכסים, המעורבים בהסכם זה, גדול יותר, יהיה שכר הטרחה בהתאם. אם מדובר בהסכם ממון קצר יהיה שכר הטרחה נמוך יותר.

נכון, ניתן אמנם לערוך הסכם ממון ללא עורך דין ואדם בהחלט יכול לייצג את עצמו בפני בית המשפט בבואו לקבל אישור על ההסכם. אולם, עריכת הסכם ממון ללא השכלה משפטית יכולה להוביל לכדי אסון ולגרום לבעיות רבות בהמשך. בעזרתו של עורך דין מנוסה בתחום דיני משפחה ניתן לערוך הסכם ממון שימנע מחלוקות וחיכוכים בעתיד ויספק וודאות כלכלית לכל הצדדים גם בתקופה לא פשוטה.

האם ניתן לבטל הסכם ממון?

הסכם ממון הוא הסכם מחייב כמו כל הסכם אחר, ולכן כמעט בלתי אפשרי לבטל אותו. יחד עם זאת, היו בעבר כמה מקרים (אם כי בודדים מאד) בהם הורה בית המשפט על ביטולו של הסכם הממון. הדבר קרה כאשר נמצא כי אחד מבני הזוג חתם על ההסכם בכפייה או כאשר לא הבין את תוכנו (שכן נכתב בשפה שאיננה מוכרת לו).

גם במקרים של הטעיה או כאשר אחד מבני הזוג לא היה כשיר לחתום על ההסכם, ובייחוד לאור מצבו הנפשי, מצא את עצמו בית המשפט מורה על ביטולו של הסכם הממון. מכאן ניתן לראות כי הדבר אכן אפשרי אך הוא חריג במיוחד. הסכם הממון הוא הסכם בעל חשיבות רבה מאד ובית המשפט מתייחס אליו ככל הסכם מחייב אחר שלא ניתן כלל לבטלו.

מהי הדרך הנכונה להגשת תביעה בגין חלוקת הרכוש בין בני הזוג?

כאשר מחליטים בני הזוג להתגרש ומתחילים בהליך של גירושין עולה סוגיית חלוקת הרכוש. את תביעת הרכוש יכולים השניים להגיש באחת משתי הדרכים הבאות: בדרך הראשונה – הגשת תביעת הרכוש לבית הדין הרבני כחלק מהליך הגירושין, בדרך השנייה – הגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה. חשוב מאד לבחון את שתי האפשרויות הללו ולבדוק מהי השיטה הטובה והנכונה לאותו הזוג.

לכל אחת מהן השלכות שונות ולכן כדאי מאד להיעזר בעורך דין כדי לבצע זאת כהלכה. ייתכן כי במקרים מסוימים יהיה עדיף לזוג המתגרש להגיש את תביעת חלוקת הרכוש כחלק מתביעת הגירושין, אך במקרים אחרים יהיה דווקא כדאי יותר לעשות זאת בנפרד אל מול בית המשפט לענייני משפחה.

האם כדאי לבחור באפשרות של גישור כדי להסדיר את חלוקת הרכוש?

אחד מיתרונותיו הבולטים של הליך הגישור הוא העובדה כי כל הצדדים המעורבים בו פונים אליו מתוך בחירה חופשית, באופן שהוא וולנטרי (למעט במקרים בהם הם מופנים להליך שכזה על ידי בית המשפט). לא מדובר כאן בהליך שהוא שיפוטי כי אם מטרתו היא לגשר בין הצדדים ולהביאם לכדי הסכמה. בשנים האחרונות הפכו הליכי הגישור לפופולאריים יותר ויותר, ובייחוד בתחומים הקשורים לדיני משפחה, כמו גם לתחומים אזרחיים נוספים.

הליך של גישור במקרים בהם מדובר בענייני חלוקת רכוש הוא שכיח מאד והוא מציע לא מעט יתרונות. הוא זול הרבה יותר, בהשוואה לניהולו בין כותלי בית המשפט, והוא גם אינטימי הרבה יותר (ולכן מתאים מאד לעניינים רגישים כמו גירושין וחלוקת רכוש). הוא מהיר, חסוי ויעיל פעמים רבות הרבה יותר מההליך המשפטי עצמו ולכן רבים רואים בו כדרך לפתור מחלוקות ולהגיע לעמק השווה. כאשר עומדים בפני גירושין והליך של חלוקת רכוש, כדאי מאד לשקול גם אפשרות זו.

מה תפקידו של עורך הדין בעניין זה ומדוע חשוב להיעזר בשירותיו?

עניינים הקשורים בחלוקת רכוש מעלים לרוב לא מעט אמוציות ויכולים, פעמים רבות, להוביל לסכסוכים לא נעימים בין בני הזוג. הדבר יכול לצוץ גם עוד לפני הנישואין או בתקופת החיים המשותפת הראשונה אז שוקלים בני הזוג לערוך הסכם ממון כדי להימנע מקשיים וחיכוכים עתידיים אפשריים. מסיבה זו יש לוודא כי אותה חלוקת רכוש, בבואם של בני הזוג להתגרש, תעשה בהתאם למלוא זכויותיהם של שני הצדדים, בהתאם לחוק וגם בהתאם לפסיקה שהתקבלה.

על מנת לבצע את החלוקה בצורה יעילה, מקצועית וגם הוגנת חשוב מאד לפנות לעורך דין מקצועי, הבקיא בענייני משפחה ועם ניסיון בחלוקת רכוש. עורך דין היודע כיצד להתנהל נכון עם ומול בני הזוג ורואה לנגד עיניו את טובתם האישית יהיה הגורם הנכון לפנות אליו כדי לקדם את העניין. כל זאת, כמובן, תוך רגישות רבה מאד והכלה, הנדרשות לא אחת במקרים כאלה, שבהם דנים גם בענייני גירושין נוספים.