העברת משמורת מאם לאב

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962, בו נקבעת חזקת גיל הרך, מצוין כי עד לגיל 6 יהיו הילדים במשמורת אצל אימם במקרים של פרידה/גירושין. התפיסה שהיתה מקובלת מזה לא מעט שנים היא כי האם היא הדמות ההורית החשובה יותר לילד, היא זו, ובייחוד בשנות חייו הראשונות, שמספקת לו את כל הצרכים, הנפשיים וגם הפיזיים, ולכן נוכחותה בקרבתו חשובה במיוחד.

כל זאת, כל עוד לא קיימות נסיבות אחרות, המאלצות בקביעה אחרת, כלומר מצב שבו האם היא לא זו שתהיה ההורה המשמורן. ישנם מצבים של העברת משמורת מאם לאב כאשר האם איננה מסוגלת לספק לילד סביבה יציבה, חמה ונאותה וישנן סיבות אחרות, המובילות גם הן לכך.

במרבית המקרים העברת המשמורת נעשית שלא בהסכמתה של האם, המעוניינת במרבית המקרים להישאר ההורה המשמורן, אך ישנם מצבים בהם ההעברה היא בהסכמה מלאה. בין אם מדובר בהעברה בהסכמה ובין אם לאו, סיוע של עורך דין המתמחה בדיני משפחה היא הדרך הנכונה לעשות זאת. בעניין מעורבות לא מעט סוגיות משפטיות שיש לבחון ולהליך שכזה, של העברה, יש השלכות רבות, הן על ההורים, אך בעיקר על הילדים עצמם.

מהם כללי היסוד של העברת משמורת מאם לאב?

נושא המשמורת הוא אולי אחד הנושאים הרגישים והסבוכים ביותר העולים במסגרת הליך הגירושין. הכלל המנחה את המשמורת הוא כלל חזקת הגיל הרך, לפיו, כאמור, עד גיל 6 יישארו, לאחר פרידה, הילדים עם אימם ויעברו לחזקתה באופן אוטומטי. המשמעות לכך בפועל היא חלוקה של 70 אחוז מהזמן לאם ואילו 30 אחוז מהזמן לאב (במסגרת הסדרי ראייה). יחד עם זאת, כאשר ישנה הסכמה בין ההורים על הסדר משמורת אחר, לא תחול חזקת הרך ואותה הסכמה היא שתכתיב את התנאים החדשים.

על פי איזה עקרון נקבעת המשמורת?

ישנם שני עקרונות הנלקחים בחשבון במקרים בהם יש לדון בענייני משמורת ילדים. עקרון טובת הילד מול עקרון חזקת הגיל הרך. על חזקת הגיל הרך דנו מעלה, ובאשר לעקרון טובת הילד – כאן, כפי שאפשר לנחש בהתאם לניסוח העיקרון עצמו, ההחלטה המתקבלת נעשית תוך התייחסות לטובתו של הילד, ולא בהכרח גילו. במקרים בהם הילד איננו מקבל מצד אמו את תשומת הלב, את הרגישות וגם את היחס החם, תבוטל חזקת הגיל הרך.

במצב מסוג זה יכול האב לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולהגיש תביעה בנושא שינוי המשמורת, משמע העברת משמורת מאם לאב. הסיבה לכך היא שכאן טובתו של הילד היא הקו וגם העיקרון המנחה וכאשר זו איננה מתקיימת יש לפעול אחרת ולהעביר את הילד למשמורת לידי אביו.

כאשר ניתן לטעון כי האם מזניחה את הילד המשותף, יכול, כאמור, האב לפנות לבית המשפט, שעשוי לבטל את משמורת האם ולקבוע כי האב הוא המשמורן החדש. במצב כזה יחולקו זמני השהות בין ההורים וייקבעו הסדרי ראייה חדשים. 

מהי משמורת משותפת?

במסגרת הליך הגירושין נדרש בית המשפט להכריע, במידה ואין הסכמה בין ההורים, על מי מההורים תוטל המשמורת הבלעדית, או כיצד יהיו הסדרי הראייה והמשמורת בין השניים. נטייתו של בית המשפט כיום היא לא לפסוק בעניין המשמורת, כי אם להסדיר את זמני השהות שבין ההורים – את הסדרי הראייה.

המשמעות לכך היא שקיימת אפשרות נוספת שהיא איננה משמורת בלעדית או מוחלטת של אחד ההורים, אלא מצב שבו כל אחד מההורים יראה את הילדים בהתאם לזמנים שנקבעו מראש. נקודת המוצא, בהנחה זו, היא כי גם כך שני ההורים ממשיכים בתפקידם כהורים לאחר הגירושין ולכן עליהם להיות נוכחים בחייהם של הילדים באותו האופן.

אפשרת אחרת היא מצב של משמורת משותפת. במצב שכזה שני ההורים נהנים מאחריות שווה בכל הקשור לגידול ילדיהם. לאחרונה, בוחרים בכך הורים רבים, המבינים את משמעות נוכחותם של שני ההורים בחייהם של הילדים, בניגוד לעבר אז היה מקובל כי האם היא הדמות ההורית הנוכחת העיקרית בחייו של הילד, בעוד שהאב נוטל בנטל הפרנסה ולכן פחות נוכח שם.

למשמורת המשותפת יש יתרונות רבים אך גם כמה חסרונות. לא תמיד הורים מבינים את המשמעות האמיתית בנטל המשותף הזה ומגלים במהרה כי אינם יכולים להתחייב לכך. גם הקטנת המזונות, הנובעת בשל המשמורת המשותפת, יכולה להיות חסרון שכן לא תמיד ההורים משקיעים את אותו סכום כסף ברכישת ביגוד, הנעלה וציוד לילד.

כך, יכול להיווצר מצב שבו הורה אחד מקטין את התחייבויותיו הכספיות כלפי הילד וההורה השני נאלץ לרכוש עבורו במקומו של האחר. מסיבה זו ומסיבות אחרות מחליט לא פעם בית המשפט כי הורה אחד יהיה המשמורן העיקרי וכי יחולו, במקביל, הסדרי ראייה המאפשרים להורה השני להמשיך ולראות את ילדיו.

באילו מקרים עוברת המשמורת מהאם לאב?

כפי שקורה לא אחת בעולם המשפט, גם בתחום המשמורת חלים שינויים רבים בפסיקות במהלך השנים הנובעים, פעמים רבות, ממגמה שהולכת ותופסת תאוצה אודות תפיסת ההורות כמשותפת ושוויונית. על פי חזקת הגיל הרך, מוענקת המשמורת לאם באופן אוטומטי לילדים עד גיל 6. אולם, אין המדובר כאן בחזקה שהיא אבסולוטית והיא בהחלט ניתנת לסתירה. על ידי ייצוג משפטי של עורך דין המתמחה בדיני משפחה, ניתן לגרום לבית המשפט להכריע בעניין ולהעביר את המשמורת מהאם אל האב.

מצבים אפשריים להעברת המשמורת מהאם לאב יכולים להיות כאשר התנאים בבית האם השתנו לרעה והם אינם עוד לטובתם של הילדים, כאשר האם נמצאה כבלתי כשירה לשמש כהורה המשמורן, כאשר האם שינתה את כתובת המגורים שלה למקום שהוא מרוחק יותר, דבר המכביד מאד על האב לקיים את הסדרי הראייה, כאשר האם שינתה את אורחות החיים שלה, כך שאלה אינם מתאימים יותר לילדים (למשל, אם דתיה שהפכה לחילונית והפוך), במקרים בהם האם מסיתה את ילדיה כנגד האב וגורמת לניכור הורי, כאשר היא איננה משתפת פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות עובדים סוציאליים, במקרים בהם הילדים הם עצמם מעוניינים לעבור להתגורר עם האב, כאשר האם מוותרת על המשמורת או שאיננה יכולה, מכל סיבה שהיא, לדאוג לילדיה וכאשר היא איננה מאפשרת לאב לפגוש את הילדים ואיננה עומדת בתנאי הסדר הראייה.

מה הקשר בין ניכור הורי להעברת משמורת?

ישנם, כאמור, מצבים שונים בהם נדרשת העברת המשמורת בין האם לאב. אחד מהם הוא במקרים של ניכור הורי. קורה לא אחת כי אותו הורה משמורן, בין אם עושה זאת במודע ובין אם לאו, מסית את הילדים כנגד ההורה השני וגורם להם לפתח ניכור כלפיו. כל עוד אין לניכור הזה סיבה מוצדקת, כמו הזנחה או חלילה התעללות, יוכל ההורה השני, שאליו מופנה הניכור, לערב את בית המשפט.

בפסק דין, שנקבע בבית המשפט המחוזי שבתל אביב לפני כמה שנים, הוחלט על העברת המשמורת מהאם לאב בשל ניכור הורי. בתיק זה לא התקיימו כסדרם הסדרי הראייה ועל אף שהאם היתה מסורה לילדיה, היא לא הבינה את ההשלכות למעשיה. האם עברה להתגורר ביישוב מרוחק מאד מהאב (במרחק של כ-150 ק"מ ממנו), לא הסכימה להתגמש בכל הקשור להסדרי הראייה וגם הערימה כלפיו קשיים שונים.

מעשים אלה של האם השפיעו ישירות על הילדים, כך שאלה הפכו עם הזמן לסרבני קשר ולא היו מוכנים להיפגש איתו יותר. בשל כך פנה האב לבית המשפט, שקיבל את פנייתו ופסק כי אותו ניכור הורי מצדם של הילדים נגרם באשמת האם. מסיבה זו החליט להעביר את המשמורת מהאם אל האב כדי למנוע נזקים נוספים מעבר לכך.

חשוב לדעת: הניכור ההורי יכול לבוא לידי ביטוי ברמות שונות, מהקלה ועד החמורה. כאשר הניכור ההורי קל או מתון אין הצדקה להעביר את המשמורת מהאם אל האב, אך כן חשוב להפנות הן את הילדים והן את ההורים לקבלת טיפול והשגחה. במקרים בהם הניכור ההורי חמור אין מנוס, לרוב, מביצוע שינויים עד לכדי ביצוע שינוי דרסטי בהסדרי הראייה ובהעברת המשמורת מהאם אל האב.

בכל מקרה, גם כאן חשוב שייכנס לתמונה עורך דין מנוסה ומיומן כדי שיספק את הייצוג המשפטי הטוב ביותר עבור הצד הפונה אליו ויאפשר לו למצות את מלוא הזכויות העומד לרשותו. כל זאת, כמובן, תוך הקפדה על שמירה על טובתם של הילדים, שזה הוא, בסופו של דבר, הקו המנחה כאן.

כיצד הפרת הסדרי ראייה משפיעה על המשמורת?

במקרים בהם מפרה האם שוב ושוב את הסדרי הראייה של הילד עם אביו, אף על פי שאלה נקבעו ואף אושרו, יכול בית המשפט לקבוע על העברת משמורת מאם לאב. קביעה שכזו היא סנקציה כתגובה להפרתה של האם את הסדרי הראייה והדרך המשפטית לפעול למען זכויות האב. הסכם גירושין שבין בני זוג, הורים לילדים, מתייחס, בין היתר, גם לענייני ההורה המשמורן והסדרי הראייה.

להסכם תוקף משפטי לכל דבר ובית המשפט רואה זאת בחומרה כאשר אחד הצדדים מפר אותם. מכיוון שגם כך מלווים הגירושין בלא מעט אתגרים וגם שינויים רבים עבור הילדים, ישנה חשיבות רבה מאד בהקפדה יתרה על הסדרי הראייה לטובתם של הילדים. במקרים בהם מפרה האם את הסדרי הראייה, למרות ההתראות שמקבלת, נוטה בית המשפט לבחור בהליך של העברת המשמורת לאב כחלק מסנקציות המוטלות עליה.

לעיתים ייתכנו גם חיובים שונים או קנסות ולעיתים הקטנה או הגדלת המזונות. כאשר מדובר בהפרה ממושכת ולא ניתן לקיים את הסדרי הראייה כפי שאלה נקבעו בבית המשפט, עשויה האם המפרה למצוא את עצמה במאסר בשל אי ציות לפסק הדין. במצבים אחרים יחליט בית המשפט על העברת המשמורת, אם כי לא ייטה לעשות זאת בתדירות גבוהה בשל חזקת הגיל הרך.

האם העברת משמורת זמנית היא אפשרית?

במקרים בהם מגיש ההורה שאיננו משמורן תביעה לבית המשפט כדי להפוך להורה משמורן, יכול בית המשפט לפסוק על העברת משמורת מאם לאב (או להיפך) באופן זמני. הדבר עשוי לקרות כאשר בית המשפט איננו מצליח להגיע לכדי הכרעה על סמך בדיקת יכולותיה של האם ובדיקת יכולותיו של האב והילדים המשותפים גדלים בתנאים, הדומים מאד לאלה שמספק הצד השני.

אפשרות של קביעת משמורת זמנית היא הזדמנות לבית המשפט לבחון האם התנאים שמקבלים הילדים אצל האב אכן טובים יותר מאלה שאצל האם והאם איכות חייהם, כפועל יוצא מכך, עולה בהתאם. אם אכן מגיע בית המשפט למסקנה כי הדבר הוא כך, ישנה את החלטתו לטובת משמורת האב.

מקרה נוסף שגם בו עשוי בית המשפט לקבוע על העברת משמורת זמנית הוא כאשר ישנו שינוי זמני כלשהו בחייה של האם, המקשה עליה להמשיך ולהיות הורה משמורן. הדבר עשוי לקרות במצבי חולי, למשל, אז יעברו הילדים מהאם אל האב עד להחלמתה של האם. לאחר מכן, יבחן בית המשפט שוב את המקרה ויחליט כיצד מתאפשרת טובתם של הילדים – כאשר הם אצל האם או כאשר הם אצל האב.  

האם ניתן להקטין את דמי המזונות בעקבות העברת משמורת קטין מאם לאב?

במקרים בהם מעוניינים להביא להקטנת דמי המזונות בוחן בית המשפט את הנסיבות הקיימות ובודק האם ניתן להוכיח שינוי נסיבתי מהותי כלשהו המצדיק את ההקטנה המתבקשת על ידי הצד המשלם. מצבים אפשריים שבהם ניתן לדון בכך יכולים להיות נישואים שניים, חובות כספיים של האב וגם, כפי שפסק לפני כמה שנים בית המשפט, מעבר של הקטין למשמורת אביו. בית המשפט רואה במקרים של מעבר קטין לעילה להפחתת דמי המזונות ומאפשר את פתיחת פסק הדין בנוגע למזונות, כפי שנקבע במסגרת הליך הגירושין.

מדוע חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בדיני משפחה במקרים של שינוי משמורת?

עניינים הקשורים במשמורת, ועל אחת וכמה כאשר יש צורך לבצע שינוי במה שסוכם, מצריכים רגישות רבה אך יחד עם זאת גם אסרטיביות והכרות מעמיקה עם התחום. מצבים שבהם יש צורך בהעברת המשמורת מאם לאב הם לא פשוטים ורק סיוע של גורם מקצועי המגיע מעולם המשפט הוא הדרך הנכונה להתמודד עם כך.

חשוב לזכור, כאשר שופט פוסק פסיקה כלשהי אין ביכולתו לצפות את העתיד וגם אין ביכולתו לצפות את התמורות הכלכליות העשויות לחול על הנוגעים בדבר במרוצת השנים. גם אם פסק בית המשפט כי הילדים הקטינים יישארו אצל האם, ייתכנו לא מעט מצבים, המצריכים בחינה מחודשת ואפשרת של העברת משמורת מאם לאב.

עורך דין המתמחה בדיני משפחה יעניק את המענה הנדרש לפונים אליו כאשר יש צורך לבצע זאת ויפעל אל מול כל הגורמים הנדרשים כדי לקדם זאת כהלכה. בין אם בשל הפרה בוטה של הסדרי ראייה, בין אם בשל תנאים שאינם אידיאליים לילדים או מכל סיבה אחרת שהיא, התנהלות נכונה כדי לבצע שינויים הקשורים במשמורת שנקבעה מצריכה תשומת לב לפרטים וגם יכולת מקצועית ברמה גבוהה. מסיבה זו המעוניינים בכך פונים לעורכי דין מנוסים, המצליחים להתמודד עם האתגרים הכרוכים בכך.