משמורת ילדים

משמורת הוא מונח רב משמעות בתיקי גירושין ובכל ההליך המשפטי: כל עוד הנישואים מתקיימים, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מעניק לשני ההורים את הזכות ואת החובה לקבל החלטות שונות בנוגע לילדיהם – ובפרט בחירת מוסדות לימוד, טיפולים רפואיים, שמירת נכסיהם, ייצוגם, פיתוחם ועוד. לאחר הפרידה, חלוקת האחריות והסמכויות בין האם לאב נקבעת על סמך הסכם ביניהם או על סמך פסיקת בית משפט. מודל אחד הוא משמורת מלאה לאחד ההורים, ומודל שני הוא משמורת משותפת. ייעוץ משפטי של עו"ד מומחה לדיני משפחה מבטיח גידול מיטבי של הילדים בכל מצב.

אחד הנושאים הקריטיים בו דנים זוגות במסגרת הליך הגירושין, וכאשר מעורבים בכך ילדים, הוא עניין המשמורת. נושא זה כולל בתוכו התייחסות ללא מעט סוגיות: עם מי מההורים וגם כמה זמן יבלו הילדים? מי מההורים יהיה המשמורן העיקרי, ומה המשמעות לכך בפועל מבחינת הצד השני? האם קיימת אפשרות ששני ההורים יעשו זאת באופן שווה? מה נכלל באותו תפקיד ומה לא? ושאלות וסוגיות נוספות הקשורות אף הן בנושא.

סוגיית החזקת הילדים, המכונה בעגה המשפטית "משמורת ילדים", היא נושא מורכב שחשוב לבחון אותו בתבונה וברגישות רבה, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בילדים קטינים. שלא כמו בעניין היחסים בין ההורים, שיכולים להיות כרוכים בסכסוכים ובמאבקים בינאישיים, כאן, בכל הקשור לנושא משמורת ילדים, טובתם של הילדים היא הקו המנחה וזוהי גם מטרה משותפת לשני ההורים.

יחד עם זאת, ולמרות הרצון והכוונות הטובות, עשוי הנושא גם הוא להוביל לחוסר הסכמה בין ההורים ובהמשך למאבק של ממש, המגיע להתדיינות בבית המשפט. מסיבה זו ישנה חשיבות רבה מאד בסיועו של עורך דין מיומן ומקצועי שיוכל לסייע בעניין ולגשר בין ההורים עד לכדי גיבוש הסכם, המקובל על כל הצדדים או לייצג את הצדדים הפונים אליו בבית המשפט, אם וכאשר יידרש בכך.

הסעיפים החשובים בחוק

סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי כאשר ישנו הסכם (במקרה של פרידה), להורים יש את הזכות לקבוע את אופן חלוקת המשמורת ביניהם, בכל דרך שיראו לנכון – אם כי עליהם לקבל את אישורו של בית המשפט להסכם.

ואילו כאשר אין הסכמות בעניין זה, סעיף 25 מקנה לבית המשפט את הסמכות לקבוע בעצמו האם תינתן משמורת מלאה לאחד ההורים או שמא הפתרון הנכון לכל הצדדים, ובפרט הילדים, הוא משמורת משותפת. חשוב להדגיש כי בסעיף זה בחוק עדיין מעוגנת חזקת הגיל הרך, כלומר, מתן משמורת מלאה לאם כשהילדים מתחת לגיל 6 (אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות). יחד עם זאת, לאור המלצות ועדת שניט, תיתכן גם פסיקה אחרת – ובמקרים אלה יש חשיבות רבה במיוחד לקבלת עזרה מעורך דין בעל בקיאות וניסיון רב בתחום.

טובת הילד

העיקרון המרכזי שמנחה את בתי המשפט בבואם לבחון הסכמי גירושין, או כשהם נדרשים בעצמם לקבוע את המשמורת, הוא טובת הילד. במידת הצורך יסתמך בית המשפט (או בית הדין הרבני) על חוות דעת של מומחים ובפרט תסקיר עו"ס. ככל שהילדים גדולים יותר, כך יינתן בדרך כלל משקל רב יותר לרצון המפורש שהם מביעים.

התנאים לקיום משמורת משותפת

בשנים האחרונות ההמלצה היא לחתור לקיום משמורת משותפת, כלומר מצב שבו לשני ההורים אחריות שווה ומשותפת על גידול ילדיהם. על-מנת שניתן יהיה לקיים משמורת שכזו, שמייצרת נוכחות משמעותית של שני ההורים בחיי ילדיהם ומסייעת להם להתמודד עם פירוק התא המשפחתי, נדרשת תקשורת פונקציונלית תקינה בין ההורים אך תנאי זה אינו בהכרח מחייב.

תנאים נוספים מצטברים הם מגורים בקרבת מקום, יכולת לגלות גמישות בהתאם לצרכים של הילדים ולרצונות שלהם וכמובן מסוגלות הורית גבוהה הן של האם והן של האב. חשוב לציין כי משמורת משותפת לא בהכרח פוטרת את האב מתשלום מזונות, וכי בכל מקרה מומלץ לפרט בהסכם הגירושין גם את זמני השהות באופן ברור ומדויק.

עו"ד משה שעל הוא מומחה לדיני משפחה עם ניסיון רב בהסדרי משמורת. השירות של עו"ד שעל מתאפיין בנחישות וברגישות, ומסייע להורים להמשיך לגדל את ילדיהם בדרך הנכונה ביותר עבורם גם במצבים מורכבים.

עו"ד דיני משפחה- משמורת ילדים

מהי משמורת ילדים ואיזה סוגים של משמורת יש?

משמורת ילדים, העוסקת בעניין החזקת הילדים, מתייחסת לחובה החלה על ההורים בכל הקשור לדאגה לכל צרכיהם של הילדים המשותפים לזוג – ילדים קטינים (עד גיל 18). צרכים אלה יכולים להיות צרכים פיזיים וצרכים נפשיים ולשניהם אותה החשיבות.

בהיותם הוריו הביולוגיים, נחשבים ההורים כאפוטרופוסים הטבעיים של הקטין, גם לאחר שהחליטו להיפרד או להתגרש. חלות עליהם כל החובות הכרוכות בכך והם אחראיים לכל צרכיו של הילד וגם לכל העניינים הקשורים לגידולו, לחינוכו ולעתידו. כאן הכוונה היא למשמורת המשפטית.

כאשר מדברים על משמורת פיזית הכוונה היא לאותו המקום הפיזי שבו יתגוררו הילדים הקטינים. מקובל כי אחד ההורים יהיה ההורה המשמורן, כלומר, עליו תהיה מוטלת המשמורת הפיזית של הקטין (איתו יתגוררו בפועל הילדים) ואילו באשר להורה השני ייקבעו ביקורים והסדרי ראייה ביחס לילד. לרוב, כאשר מדברים על משמורת ילדים מתכוונים לפן הפיזי, כלומר – למקום שבו מתגורר הילד הקטין באופן קבוע.

כאשר עומדת בפני ההורים סוגיית המשמורת, מוצגות בפניהם כמה אפשרויות, כמה סוגים של משמורות. הראשונה היא משמורת מלאה אצל האם. כאן הכוונה היא כי האם משמשת כמשמורן, כלומר, הילדים המשותפים נמצאים בחזקתה ואף מתגוררים בביתה כדרך קבע.

במקביל נקבעים הסדרי ראייה, במסגרתם יוכל האב לפגוש את ילדיו בימים ובשעות קבועות (ועם אפשרות גם ללינה). משמורת מלאה אצל האב היא כאשר האב הוא ההורה המשמורן ואילו מול האם נערכים הסדרי ראייה (בדיוק כפי שצוין מעלה, לגבי האם, רק להיפך).

אפשרות שלישית היא משמורת משותפת, שאף הופכת פופולארית מאד בשנים האחרונות. במקרים כאלה שני ההורים משמשים כמשמורנים והמשמורת מתחלקת ביניהם באופן שווה. אפשרות רביעית ואחרונה היא משמורת ילדים מפוצלת, שנחשבת מצב נדיר יחסית שרלוונטי כאשר ישנם כמה ילדים משותפים.

במקרה כזה ילד אחד יהיה במשמורת אב ואילו השני במשמורת אם. להורה שאיננו משמורן על אותו הילד יהיו הסדרי ראייה לגביו. סוגיית אופי המשמורת ובחירת הסוג שלה תידון לרוב מול בית המשפט במקרים של חוסר הסכמה, או בעזרתו של עורך דין, כאשר קיימת הסכמה בין ההורים ואף שיתוף פעולה.

מה חשוב לקחת בחשבון בעניין משמורת ילדים משותפת?

אף על פי שלרוב משמורת הילדים ניתנת באופן מלא לאחד ההורים, ישנם כיום לא מעט הורים הבוחרים באפשרות של משמורת ילדים משותפת. הדבר הפך נפוץ מאד לאחרונה ובייחוד בשל תפיסתם את ההורות כשוויונית ומתוך ההבנה כי לשני ההורים השפעה רבה מאד על התפתחותם של הילדים, הן של האב והן של האם.

במקרים של משמורת משותפת שני ההורים הם המשמורנים של הילדים ומשתתפים באופן שווה הן בטיפול בהם והן בנטל הגידול שלהם. בבואו של בית המשפט לפסוק כך, הפרמטרים שיכריעו לטובתו של העניין יהיו תקשורת טובה בין שני ההורים, מקום מגורים קרוב (כלומר, ביתה של האם קרוב לביתו של האב), שני ההורים מבינים ומכירים את חשיבות הקשר של ההורה השני עם הילדים,

הילדים עצמם מעוניינים במשמורת המשותפת, ישנו שיתוף פעולה בין ההורים ושניהם עם מסוגלות הורית טובה, שניהם מסוגלים להראות גמישות הן בכל הקשור לרצונותיהם של הילדים והן בכל הקשור לצרכיהם ועבור שניהם הקו המנחה הוא טובת הילדים, גם כאשר הם מתמודדים עם קונפליקטים שונים הקשורים בגירושין.

מהי חזקת הגיל הרך ועיקרון טובת הילד?

ישנם שני עקרונות חשובים, המהווים בסיס לעניין המשמורת. בין אם זו משמורת מלאה או משמורת משותפת, טובתו של הילד היא החשובה ביותר, אך גם לגילו באותה התקופה יש משמעות רבה.

בהתאם לחזקת הגיל הרך, הקבועה בסעיף 25 לחוק, ניתנת המשמורת לאם כאשר הילדים בני פחות מ-6. ניתן, כמובן, לסתור את החזקה הזו אם מוכיחים כי טובתם של הילדים, ולמרות גילם הצעיר, תישמר דווקא אם יהיו אצל אביהם ולא אצל אמם.

בכל מקרה, כל מקרה נדון לגופו מול בית המשפט ומתייחס לסוגיות רבות חשובות לפני קבלת ההחלטה. עקרון טובת הילד, המנחה אף הוא את בית המשפט, בבואו לדון בעניינים שונים הנוגעים בילדים, הוא עקרון רחב מאד, המתבסס הן על זכויותיו, הן על הצרכים שלו והן על האינטרסים של הילד.

על פי העיקרון החשוב הזה, תוכרענה החלטותיו של בית המשפט במקרים של סכסוכי משמורות הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט האזרחי, תוך סיוע של מומחים ואנשי מקצוע (כמו: פסיכולוגים, פקידי סעד ועוד), בעזרתם ניתן יהיה לבחון את טובתו של הילד ואת מצבו. כל זאת, על מנת להגיע, בסופו של דבר, להחלטה הטובה ביותר עבורו.

פקידת הסעד, במקרים מסוג זה, האחראית על בחינת העניין מטעם בית הדין הרבני או מטעמו של בית המשפט לענייני משפחה, תבצע תסקיר, המסייע בקבלת ההחלטה ונועד להמליץ לבית המשפט הדן בעניין על מי מההורים נכון להטיל את תפקיד המשמורן ואילו הסדרי ראייה כדאי לקבוע להורה שאיננו כזה.

התסקיר נועד לבחון את מסוגלות ההורים ולעשות זאת בהתאם לתוצאותיהן של בדיקות אישיות שונות, בדיקות פסיכולוגיות, ראיונות אישיים עם האם ועם האב, עריכת תצפיות, מבדקים ועוד. בעזרת כל אלה ניתן יהיה לבצע הערכה מקצועית וניטרלית ולבחון באופן הזה את יכולתו של כל אחד מההורים לספק את צרכיו של הילדים ולהתמודד, ברמה האישית, עם קשיים הכרוכים בחינוכם ובגידולם.

תסקיר זה מהווה חוות דעת משפטית לכל דבר וחלים עליו כל הכללים החלים על חוות הדעת האחרות, המהוות אמצעי קריטי וחשוב מאד במסגרת הליך קבלת ההחלטות. בכל מקרה, כל החלטה שהיא תיבחן ותיבדק בכובד ראש ותתייחס לכל הפרמטרים שצריך כדי לשמור על טובתו של הילד, ותוך התייחסות למסוגלותם ההורית של שני הצדדים.

איך נלקח רצונו של הילד בחשבון?

פעמים רבות גם רצונותיו של הילד נלקחים בחשבון ומהווים שיקול משמעותי במסגרת תהליך קבלת ההחלטות. במקרים אלה ככל שגילו של הילד הוא גבוה יותר (מעל לגיל 10), כך ישנה השפעה רבה יותר לרצונו ומשקל גדול יותר לכך.

יחד עם זאת, חשוב גם לזכור כי כאשר בוחן בית המשפט לענייני משפחה או בית המשפט הרבני את התמונה בכללותה, הוא עשוי למצוא כי בניגוד לרצונו של הילד, רצוי כי יהיה במשמורת עם אחד ההורים ולא בהתאם להעדפתו. כאן נכנסים לתמונה גורמים שונים ונסיבות מיוחדות, שאינם קשורים ברצונותיו של הילד.

מה קורה במקרים של שינוי נסיבות?

כאשר בית המשפט מכריע בעניין המשמורת הוא לוקח בחשבון לא מעט פרמטרים, ובהתאם מקבל החלטה. יחד עם זאת, ומנוסה ככל שיהיה, הוא לעולם לא יוכל לחזות את העתיד.

ולכן, ובהתאם לסעיף 74 בחוק, במקרים בהם משתנות הנסיבות, אף על פי שכבר נתנה החלטה בנושא משמורת ילדים, יכול וגם רשאי בית המשפט לשנות את ההחלטה שקיבל, ובתנאי וגילה עובדות חדשות, שהן עצמן משפיעות על אותה החלטה שקיבל.

מהו המונח זמני שהייה וכיצד הוא קשור לעניין?

כאשר מדברים על משמורת מלאה, עולים גם זמני השהייה וזכויות ראייה. אלה, רלוונטיים להורה השני, שאיננו משמורן, ומטרתם להבטיח את הקשר שבינו לבין הילדים. זמני השהייה יכולים להיקבע על ידי ההורים עצמם תוך הסכמה על כל התנאים, או, במקרים של מחלוקות, על ידי בית המשפט.

הם ייקבעו בדרך כלל במסגרת הסכם הגירושין או במסגרתו של כל הסכם פירוד אחר (במקרים, למשל, בהם מדובר בזוג לא נשוי עם ילדים שהחליטו להיפרד או שניים שמעולם לא חיו יחדיו אך הביאו ילד לעולם).

בנושא זמני שהייה, מקובל לקבוע כי זמנים אלה יכללו ביקור אחד או שני ביקורים במהלך השבוע אצל אותה הורה שאיננו משמורן (בין אם כולל לינה ובין אם לאו) וכן ביקור בכל שבת שנייה.

באשר לחופשות ולחגים, זמנים אלה יתחלקו גם הם בין ההורים. תדירות אותם זמני שהייה ומשך כל מפגש תלויים בגיל הילדים בדרך כלל, אם כי כאשר מדובר בילדים גדולים (מעל לגיל 10) גם רצונם, העיסוקים שלהם והפעילויות שבהן הם עוסקים יכולים להשפיע על אופן הנהגת זמני השהייה.

מי הכתובת הנכונה להיעזר כדי לדון בענייני המשמורת ולסכם אותם?

קביעת סוג המשמורת איננה עניין של מה בכך ופעמים רבות תיתכן חוסר הסכמה בין ההורים. הדבר קורה לא אחת כאשר כל אחד מן הצדדים טוען למסוגלות הורית, שגבוהה יותר מזו של הצד השני וכי הוא הנכון לקבל על עצמו את תפקיד המשמורן. במקרים כאלה יכול העניין להפוך לקלף מיקוח וישנו ניסיון להשפיע על החלטות אחרות, הקשורות בהסכם הגירושין, ובייחוד החלטות הנוגעות לפן הכלכלי.

כאשר ההורים מגיעים לכדי הסכמה בכל הקשור למשמורת, בין אם זו משמורת מלאה ובין אם משותפת, הדבר פשוט ואפשר לצאת לדרך, אך חשוב לנסח ולסכם זאת בעזרתו של עורך דין מיומן ומקצועי כחלק מהסכם הגירושין.

במקרים של חוסר הסכמה, אין מנוס מפנייה לבית המשפט, שהוא עצמו יפסוק בעניין תוך התייחסות לשני פרמטרים עיקריים: גילאי הילדים וטובתם. כולנו יודעים עד כמה נוכחותם של ההורים היא קריטית להתפתחותם התקינה של הילדים, ובייחוד בגילאים הצעירים (אך לא רק).

מילוי מלוא צרכיהם, הן הפיזיים והן הנפשיים, מהווים בסיס להתפתחות הילדים ונדרשת מסוגלות הורית טובה כדי לעשות זאת. בעזרתו של עורך דין קשוב, מכיל ומקצועי מאד בתחום, ניתן יהיה להגיע להסכמות השומרות על טובתם של הילדים המעורבים בעניין או לקדם את העניין בין כותלי בית המשפט.