מזונות ילדים

מזונות ילדים הם סוגיה רגישה ואפילו נפיצה. מצד אחד האחריות לספק לילדים רמת חיים נאותה גם אחרי שההורים נפרדים, ומצד שני הרצון של שני הצדדים להימנע ממגבלות ומשקולות כלכליות קשות מדי שמונעות יציאה לדרך חדשה באמת.

כשלתמונה נכנסים גם רגשות שליליים בין האב לאם הסיטואציה מסתבכת, ומקרים רבים מגיעים לבית המשפט. גם כשיש הסכמה בין ההורים, ובוודאי כשיש חילוקי דעות, חשוב להיעזר בעורך דין  כדי להגיע לאיזון המדויק והנכון ביותר.

מזונות לילדים עד גיל 6

עבור ילדים עד גיל 6 מחולקות ההוצאות לשני סוגים: צרכים הכרחיים (מזון וביגוד) וצרכים מדין צדקה (חוגים, מסעדות, חופשות ועוד). הצרכים ההכרחיים הם באחריותו של האב בלבד, בלי קשר לזמני השהות שנקבעו, והם עומדים על כ-1,400-1,500 ש"ח לכל ילד.

לגבי שאר ההוצאות, יפסוק בית המשפט מזונות לילדים עד גיל 6 בהתאם לרמת החיים לפני הגירושין. בדרך כלל נפסקים גם דמי מדור, ובפרט אם האם חיה בשכירות – 30% מהוצאות הדיור עבור ילד אחד, 40% אם יש שני ילדים, 50% ל-3 ילדים או יותר. הוצאות חינוך והוצאות רפואיות מתחלקות שווה בשווה בין ההורים.

מזונות ילדים מגיל 6

באשר למזונות ילדים מגיל 6 ועד 18 חשוב להכיר את פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון משנת 2017 – בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ואח'. זהו מצב חדש יחסית, כשלפי הפסיקה המהפכנית, השיקולים לקביעת המזונות הם כושר ההשתכרות של האב והאם וזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים וללא קשר למושג המשמורת ומיהו ההורה המשמורן.

ההבחנה בין האב לאם שעדיין נהוגה במקרה של פעוטות הופכת ללא רלוונטית, והתוצאה מן הסתם שוויונית והוגנת הרבה יותר – ובפרט, כשמדובר על מזונות במשמורת משותפת (שפוטרת את האב גם מתשלום מדור). יחד עם זאת, עדיין יש חשיבות להסתייעות בעורך דין מיומן על-מנת להציג בפני בית המשפט תמונת מצב שמשקפת במדויק את מציאות החיים לאחר הגירושין. מזונות לבני ובנות 18-21.

במקרים מסוימים משולמים מזונות לילדים גם אחרי גיל 18, ובפרט כל עוד הם בשירות צבאי סדיר, בשירות לאומי או לומד בכיתות י"ג וי"ד. הסכום המקובל הוא שליש מגובה המזונות ששולמו עד לגיל זה, אולם ייתכנו גם פסיקות אחרות בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל משפחה.

מהן הפעולות האפשריות של עורך דין בנוגע למזונות הילדים?

בנוסף להגשת תביעה לתשלום דמי מזונות, מסייע עורך דין מנוסה גם כשנדרשת הגנה מפני תביעת מזונות – מטעמים כלכליים, בריאותיים או מהותיים. כמו כן כדאי להיעזר במומחה בתחום לטובת הגשת בקשה לעדכון דמי מזונות (הפחתה או הגדלה) עקב שינויים שמתרחשים במהלך החיים.

עוד חשוב לקחת בחשבון את ההבדלים בגישות השונות בין בית דין לענייני משפחה לבין בית דין רבני – סיבה טובה נוספת לשכור את שירותיו של עו"ד משה שעל שאחד מתחומי ההתמחות העיקריים שלו הוא מזונות ילדים.

גירושין מלווים בלא מעט אתגרים, פרוצדורה רבה וגם חתימה על הסכמים שונים. מטרתם היא לשמור על זכויותיהם של כל הצדדים, לרבות הילדים, שפעמים רבות נוטים להיות הנפגעים העיקריים. בין אם בשל גילם הצעיר, העובדה שהמציאות, שאותה הכירו, משתנה מקצה לקצה ובין אם בשל תנאים חדשים פיזיים בבית שאליהם הם צריכים להסתגל, כל אלה ועוד לא מוסיפים לקושי שגם כך קיים בשל פרידת ההורים ועזיבת אחד מהם את הבית.

כדי להסדיר את העניין ולהבטיח את צרכיהם של הילדים, קובע החוק הליך של מזונות ילדים (Child Support). גובה המזונות, האופן שבו הם ישולמו ומה משפיע עליהם, הופכים את קביעתם וקבלת ההחלטות השונות הנוגעות להם לאתגר לא פשוט המצריך סיוע של עורכי דין מנוסים, המתמחים בדיני גירושין.

מזונות ילדים – מהם ובאילו מקרים הם נדרשים?

זוגות, הורים לילדים, המחליטים על פרידה וגירושין מוצאים את עצמם מול לא מעט פרוצדורות שבהן עליהם לטפל ועניינים משפטיים חשובים שלגביהם יש לקבל החלטה. אחד העניינים הללו, ואולי בין החשובים ביותר הנידונים במקרה של גירושין, הוא עניין מזונות ילדים, שמטרתם, כפי שמציין החוק, הוא לדאוג לרווחתם של הילדים ולממן את כל צרכיהם.

מדובר, למעשה, בשיטה משפטית לפיצוי ההורה המשמורן, הנותר עם הילדים, לכל הכספים הנדרשים לו על מנת שימלא את צרכיהם של ילדיו הקטינים, ויעשה זאת בעזרתו של האחר (ההורה השני), בעל האמצעים למימון כל ההוצאות המשויכות לתמיכה בצאצאים. בבואו להחליט את גובה התשלומים, מתייחס בית המשפט לרמת הכנסתו של ההורה השני ולא של ההורה המשמורן, ובהתאם קובע את דמי המזונות.

מכיוון שהחוק מחייב גם את ההורה, בין אם זה האב ובין אם זו האם, לדאוג לצרכי הילדים הקטינים, נקבע השם "מזונות ילדים". את המזונות הללו תובעים הילדים (בפועל – הם נתבעים בשמם) ומדובר בזכות העומדת לרשותם ולא זכותו של ההורה המשמורן. החלטות הקשורות לענייני המזונות, בכל עניין ונושא הרלוונטי לכך, חייבות להתחשב בטובתם של הילדים, גם כאשר מדובר בהסכם הגירושין או שמא זוהי הסכמה המקובלת על ידי הצדדים – ההורים עצמם.

כיצד נקבע גובה דמי המזונות?

כאשר קובעים את דמי המזונות, במסגרת ההסכם הנחתם בין ההורים, מתייחסים לפרמטרים שונים המשפיעים על כך. בין הפרמטרים העיקריים נמצא את גילם של הילדים (עד גיל 6, בני 6-18 או מעל לגיל 18), צרכיהם של הילדים, היחס בין הכנסת ההורה המשמורן להכנסת ההורה השני, הסדרי המשמורת שנקבעים כמו גם הסדרי השהות של הילדים וכן שיקולים נוספים הנלקחים בחשבון וקשורים לבית המשפט, שבו נידון ההסכם.

אין מדובר, במקרים אלה, בנוסחה מתמטית על פיה נקבעים דמי המזונות, אלא כל מקרה הוא לגופו וכך גם נסיבותיו שנלקחות בחשבון.

כיצד מחשבים את דמי המזונות?

חוק דמי המזונות איננו קובע כיצד יתבצע חישוב דמי המזונות וכל חישוב שכזה נעשה בהתאם לנסיבות הקיימות, ותוך התייחסות למצבים הנקודתיים עצמם. יחד עם זאת, מכיוון שטובתם של הילדים היא הקו המנחה את בית המשפט, בבואו של בית המשפט לפסוק בעניין מזונות הילדים, ישנה התייחסות, במסגרת הפסיקה, לכמה פרמטרים יסודיים, שהם עצמם משפיעים, ובכל תיק גירושין שבו מעורבים גם ילדים, על תחשיב דמי המזונות:

גיל הילדים – גיל הילדים הוא פרמטר עיקרי וחשוב מאד המשפיע על גובה דמי המזונות. גילם של הילדים בעת פסיקת גובה דמי המזונות יקבע את גובהם כמו גם את התנאים הנלווים להם. בהתייחסותו של בית המשפט לכך, מחולק גיל הילדים לשלוש קבוצות עיקריות: גילאי 0 עד 6, גילאי 6 עד 15 וגילאי 15 עד 18.

במקרים בהם בני הזוג יהודים וילדיהם הבגירים (מעל לגיל 18) צפויים לשרת בצבא או להתנדב למסגרת כלשהי או שירות לאומי, ימשיך תשלום דמי המזונות עד לגיל 21 (שחרורו של הילד מהצבא, סיום השירות הלאומי וכו').

צרכי הילדים – צרכי הילדים משפיעים רבות על גובה דמי המזונות ועל קביעתם ולכן נחשבים לפרמטר חשוב מאד, שיש לקחת בחשבון. ההלכה קובעת כי צרכי הילדים מתייחסים, בין היתר, להוצאות השוטפות הקשורות להם. אין הכוונה כאן להוצאות יוצאות דופן, או הוצאות חריגות, כי אם הוצאות שוטפות הנדרשות בכל שנה עבור צרכי הילד.

אלה, נחלקים לכמה חלקים: מזונות הכרחיים – רלוונטיים לגילאי 0 עד 6 ומזונות מדין צדקה, הנקבעים תוך התייחסות לדין האישי הרלוונטי להורים יהודים ובהתאם לגילאי הילדים. חשוב לדעת: כאשר מדובר בכמה ילדים, חישוב דמי המזונות לא כולל את הכפלתו של הסכום הבסיסי במספר הילדים, אלא הוא הולך ופוחת ככל שמספר הילדים הוא רב.

גובה הכנסות ההורים – כאן מדובר בנקודה חשובה המשפיעה רבות על גובה דמי המזונות וגם על האופן שבו הם ייקבעו. הכנסת ההורים היא אחת הבחינות החשובות ביותר בבואו של בית המשפט לדון בעניין דמי המזונות והיא זו שתקבע את גובהם. מהי הכנסתו הפנויה של ההורה המשלם, כמה נשאר לו לצורך מחייתו ועוד משפיעים על כך ומהווים נקודות להתייחסות שיש לקחת בחשבון.

בבואו של בית המשפט לקבוע בעניין, נבחנת הכנסתו של ההורה בפועל, מבלי להתחשב בהוצאות, שכן נקודת המוצא שלו כי קיימת התאמה בין השתכרותו להכנסה הפנויה שלו. כל זאת, כמובן, למעט מקרים יוצאי דופן, כמו הליך של פשיטת רגל שבו מעורב אחד ההורים וכו'. במקרים בהם אחד ההורים איננו עובד או איננו ממצא את פוטנציאל השתכרותו, ייקח זאת בחשבון בית המשפט ולא יתייחס אך ורק למצבו הכלכלי הנוכחי.

כאשר מתייחס בית המשפט לעניין ההכנסה הפנויה, הוא בוחן את השתכרותו החודשית בניכוי ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לו למחייה, ובייחוד אלו שנועדו לשם הבטחת קורת הגג עבור ההורה המשלם. מאותה הכנסה פנויה, ולאחר שהפחית את אותן הוצאות בסיסיות, יגזור בית המשפט את דמי המזונות, וזאת, תוך התייחסות גם ליחס ההכנסות בין שני ההורים ולזמני שהות הקטנים. במקרים בהם פוטנציאל ההשתכרות של ההורים איננו זהה, נלקחת נקודה זו גם היא בחשבון ונבחנים זמני השהות של הילדים המתקיימים בפועל.

תפקידו של בית המשפט, במצב כזה, תהיה לבחון את חלוקת נטל המזונות באופן ריאלי, הגיוני ונכון, תוך התייחסות להוצאות הבסיסיות ולהוצאות העודפות וזמני השהות בפועל. במידה וחל שינוי בזמנים אלה, יפסוק בית המשפט בנוגע לדמי המזונות לכל הורה בהתאם.

הסדרי משמורת – בעקבות ההלכה החדשה חלו כמה שינויים בעניין הסדרי המשמורת כפרמטר המשפיע על גובה דמי מזונות הילדים, וניתן לראות מגמה שהולכת וגוברת הקשורה על מידת השפעתם של הסדרי המשמורת כמו גם זמני השהות על חישוב גובה דמי המזונות. הדבר רלוונטי בעיקר במקרים שבהם יש משמורת משותפת והוא נעשה תוך התייחסות ליחס שבין זמני שהיית הילדים אצל אותו הורה אל מול גובה דמי המזונות.

בהתחשב בנתונים אלה, ניתן לראות כי בפועל חישוב דמי מזונות הילדים נקבעים בהתאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה, כאשר טובת הילדים וצרכיהם הם הקווים המנחים. אולם, בהתאם לפסיקה בתחום מזונות הילדים ותוך התייחסות לצרכיו של קטין בישראל, נקבע כי למעט מקרים חריגים, דמי המזונות המינימאליים החודשיים יהיו בגובה של בין 1,200 ₪ ל – 1,500 ₪ לילד.

בכל מקרה לא יקבע בית המשפט לענייני משפחה, ולא משנה מהן הנסיבות, דמי מזונות הנמוכים מכך להורים גרושים המגדלים ילדים משותפים בישראל. במידה ומדובר ביותר מילד אחד, התשלום לכל ילד פוחת משמעותית.

מתי תובעים את דמי המזונות?

ישנם מספר מצבים שבהם יתבעו דמי מזונות ילדים: במקרה של גירושין או במקרה של פרידת הורים המוכרים כידועים בציבור. גם במקרים בהם נקבעת אבהותו של גבר לאחר שביצע בדיקת רקמות, יכולה האם לתבוע דמי מזונות כחלק מתביעת האבהות. עד לפני מספר שנים חלה על האב חובת המזונות והוא זה שהיה משלם לאם את דמי המזונות. פסק דין חדש בעניין קבע שנטל המזונות אכן יהיה על האב, אולם עד להגעתו של הילד לגיל 6, כשלאחר מכן שני ההורים ייקחו בכך חלק.

בכל מקרה, בכל הקשור לגורם הקובע את גובה דמי המזונות, ישנן שתי אפשרויות: הראשונה – ההורים יכולים הם עצמם לקבוע בהסכמה את גובה דמי המזונות, כאשר הסכמה זו תעוגן, כמובן, בהסכם המזונות או בהסכם הגירושין ותקבל תוקף מחייב של פסק דין, ואילו השנייה – הגשת תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה או הגשת תביעה לבית הדין הרבני. אפשרות זו תהיה רלוונטית במקרים בהם ההורים אינם מצליחים להגיע לכדי הסכמה וזקוקים לסיועו של בית המשפט כדי להכריע בעניין.

אילו שינויים חלו בפסיקת המזונות בשל מציאות חיים חדשה?

מציאות החיים החדשה, כפי שזו באה לידי ביטוי כבר החל מאמצע המאה ה-20, באה לידי ביטוי בעיקר במעמדן של הנשים והאופן שבו הן נתפסות בחברה. עם חקיקת חוק שוויון זכויות האישה בישראל בשנת 1951 חלו שינויים רבים מאד במעמדה של האישה בתחומי חיים רבים. אולם, בכל הקשור לדמי מזונות, לא חלו שינויים משמעותיים בכך, שכן עדיין, וגם במאה ה-21, מעמדן של הנשים בעולם התעסוקה נמצא כמה דרגות מתחת לאלו של הגברים ונדרשת לא מעט עבודה כדי להביא לשינויים המיוחלים.

ובכל זאת, קשה שלא לשים לב לשינויים החלים גם בתחום זה כבר עכשיו ולאופן שבו הנשים מעצבות את מעמדן מחדש. יותר ויותר נשים לוקחות כיום חלק בכוח העבודה בישראל, וכך קורה הדבר גם בכל מדינות העולם המערבי האחרות. נשים רבות, ושלא כמו בעבר, משתכרות בעבודות שונות וכבר אינן משמשות כעקרות בית בלבד.

השינוי במציאות הזו הוביל למהפכה של ממש בכל הקשור לשוויון בנטל המזונות, הבא לידי ביטוי בשני מרכיבים חשובים, המשפיעים על עניין דמי המזונות: רמת ההשתכרות של הנשים, בניגוד לעבר, גבוהה יותר. לעיתים היא דומה לזו של הגברים ולעיתים גבוהה ממנה.

בנוסף, גם חלוקת הסדרי השהות של ההורים עם הילדים השתנו, ובעקבות שינויים שחלו בחברה, קובעות משפחות רבות הסדרי שהות חדשים שבהם שוהים הילדים כמעט באופן זהה אצל שני ההורים (משמורת משותפת). אלה, משפיעים רבות על עניין דמי המזונות והאופן שבו יקבעו ומגדירים, למעשה, מחדש את גובהם.

כיצד יוצרים שוויון בנטל המזונות, והאם זה אפשרי?

נושא השוויון הופך למרכזי מאד בימינו ובייחוד לאור המציאות החדשה, כאמור, שסממנים לה רואים בכל אחד מתחומי החיים. אם עד לאחרונה היה זה האב שנשא בנטל המזונות, וללא קשר לרמת הכנסתה של האם או הסדר המשמורת שנקבע בין השניים, החל מיולי 2017, ועל פי החלטתו של בית המשפט העליון, נטל המזונות בין ההורים יהיה שווה.

ההלכה החדשה קובעת כי עד גיל 6 יהיה זה האב האחראי לתשלום דמי המזונות, כפי שציינו מעלה, אולם מגיל 6 ואילך, יישאו שני ההורים בחובה זו, תוך התייחסות ליחס ההכנסות שלהם ועל פי זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם.

כיצד רמת ההכנסה וזמני השהות עם ההורה משפיעים על חישוב המזונות?

כפי שציינו קודם לכן, דמי המזונות וגובהם נקבעים בהתאם לצרכי הילדים, רמת הכנסתם של ההורים וכן בהתאם לזמני שהות הילדים אצל כל הורה. בכל הקשור לזמני השהות, אלה, נקבעים באופן מחזורי של 14 ימים בזמני שגרה, כשבכל הקשור לחישוב המזונות יילקחו בחשבון גם זמני שהיית הילדים אצל ההורה בזמני חג ובחופשים. במקרים בהם הילדים שוהים אצל ההורה אך אינם ישנים בביתו, הדבר ייחשב גם הוא תוך התייחסות למספר השעות.

באשר לרמת ההכנסה של ההורה, אין הכוונה כאן אך ורק לשכר שאותו מקבל ההורה מעבודה שביצע, אלא כל הכנסה נוספת המשפיעה על מצבו הכלכלי. למשל, הכנסה המגיעה בשל השכרת נכס שנמצא בבעלותו ועוד.

מה קורה במקרים של משמורת משותפת?

עד לקביעתו של בית המשפט העליון בעניין, השפיעה המשמורת המשותפת אף היא על גובה דמי המזונות ואכן יכלה להוביל להפחתה בגובהם, אך לא לביטולם. כיום, כאשר קובע בית המשפט את גובה דמי המזונות, הוא מתייחס לזמני השהות של הילד אצל כל אחד מההורים, כך שכל הורה ישלם את ההוצאות הקשורות לילד בהתאם להיקף המשמורת שנקבעה לו.

במקרים של משמורת משותפת, בה שוהים הילדים באופן שווה או דומה אצל כל אחד מההורים, ישלם כל הורה את הוצאות הילד בזמן שהותו אצלו ולא יחולו על אף אחד מהצדדים תשלום של דמי מזונות. באשר להוצאות חריגות שאינן בשגרה – אלו יתחלקו בין ההורים.

מה קובע החוק בנוגע לזכות למזונות ילדים?

כאמור, דמי המזונות הם זכותם של הילדים ולא זכותו של ההורה המשמורן וכל החלטה שיפוטית בנוגע לכך חייבת להתחשב בטובתו של הילד וצרכיו. בית המשפט או בית הדין הרבני מחויבים לקחת בחשבון את צרכי הילד בכל החלטה שהם מקבלים בנוגע לדמי מזונות ילדים וכל פסיקה של בית המשפט או קביעה של ההורים הנעשית בהסכמה ובהחלטה משותפת חייבת להתחשב בטובתו של הילד.

כיצד נקבע גובה דמי המזונות על פי ההלכה החדשה?

על פי ההלכה החדשה יקבעו דמי מזונות הילדים על ידי ההורים שהגיעו להסכמה, בין אם במסגרת הסכם גירושין, הסכם מזונות ובין אם בעזרת הליך של גישור, על פי ראות עיניהם. אם עד לאחרונה נדרש האב, על פי הדין העברי, לשלם את דמי המזונות ללא קשר לגובה ורמת ההכנסה של האם או בהתאם לתנאי משמורת הילדים, הרי שלאחר פסיקתו של בית המשפט העליון, ייקבעו מזונות הילדים בהתאם לגילם.

בגילאים 6 עד 15 יתבצע חישוב דמי המזונות תוך התייחסות ליחס רמת ההשתכרות, יכולתם הכלכלית של כל אחד מההורים, צרכיו של הילד וגם יחס זמני השהות של הילד אצל ההורים. במקרה של משמורת משותפת, לא יהיה חייב האב בתשלום מזונות אלא אך רק בתשלום עבור הוצאות הילד, בהתאם לאלו, הנדרשות.

מה קורה במקרה של חוב מזונות ילדים?

ישנם לצערנו לא מעט מצבים שבהם ההורה, החייב בדמי מזונות ילדים, איננו עומד בהתחייבותו בשל סיבות או מצבים שונים, שאליהם נקלע. אנו שומעים לא מעט מקרים בהם אבות אינם ממלאים אחר חובתם באשר לתשלום דמי מזונות הילדים, מה שמוביל את האם לנקיטת צעדים שונים כדי לגבות את החוב. במקרים כאלה יכולה האם להיעזר באחד משני גופים: המוסד לביטוח לאומי או ההוצאה לפועל.

בדרך כלל יומלץ לאם לפנות להוצאה לפועל כדי לגבות את מזונות הילדים ולא למוסד לביטוח לאומי, שכן הסכום שייקבע שמגיע לאישה על ידי הביטוח הלאומי יהיה לרוב נמוך יותר מזה שתקבל במידה ותיעזר בהוצאה לפעול. במידה והחליטה האם אכן לפנות להוצאה לפועל כדי לגבות את חוב דמי המזונות, מוצעים לה אחד משני מסלולים:

המסלול הרגיל שבו מנהלת את תיק ההוצאה לפועל האישה באופן עצמאי או בעזרתו של עורך דין לדיני משפחה, ואילו המסלול השני – מסלול מזונות, שבו דואגים פקידי ההוצאה לפועל הם עצמם לגבות את החוב, כשלרוב נדרשת התערבות מינימאלית מאד של האם. כדאי לדעת – ההתנהלות מול ההוצאה לפועל, כמו גם כל ההליכים הקשורים לגביית חובות בעזרת מוסד זה, יכולה להיות מורכבת ומאתגרת מאד.

מסיבה זו חשוב מאד להיעזר בשירותיו של עורך המתמחה בדיני משפחה שיוכל לייצג את האישה ולבצע זאת עבורה. עורך הדין, המטפל במקרה, יבחן לעומק את נסיבותיו ויפעל, בהתאם לכלים העומדים לרשותו, כדי לגבות את המזונות באמצעות ההוצאה לפעול על הצד הטוב ביותר.

מה חשוב לדעת לפני שחותמים על הסכם דמי המזונות?

מהם מזונות הכרחיים ומהם מזונות מדין צדקה?

ישנם שני סוגים של מזונות ילדים. הסוג הראשון הם מזונות הכרחיים. סוג זה מתייחס לכל אותם צרכים בסיסיים, כמו קורת גג לילד, צרכים רפואיים, הוצאות עבור חינוך, ביגוד ועוד. הסוג השני הם מזונות מדין צדקה. כאן הכוונה לצרכים שאינם הכרחיים, אלא נחשבים כמותרות. כמו, טיולים, חופשות, בגדי או נעלי מותגים ועוד.

האם ניתן לקבל מזונות ילדים דרך ביטוח לאומי?

במידה והאב איננו משלם, כפי שנקבע, את דמי המזונות לילדים, יכולה האם לפנות למוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת חשוב לזכור כי לרוב דמי המזונות הנקבעים במקרים כאלה אינם כפי שנקבעו על ידי בית המשפט. אולם, אם פונה האם לביטוח לאומי כדי לגבות את חוב דמי המזונות, במידה והאם איננו משלם אותם, יגבה הביטוח הלאומי ממנו את כל הסכום שנקבע על ידי בית המשפט, כאשר במידה והאב משלם, תקבל האם את ההפרש.

מה קורה במקרים בהם האב המשלם פושט רגל?

דמי המזונות מובטחים לילדים בכל מקרה, גם במקרים בהם האב המשלם פושט רגל. במידה ואכן זה המצב, יכולה האם לפנות להוצאה לפועל או לבית המשפט. מדובר בהליך משפטי מורכב מאד לרוב, המצריך סיוע של עורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבטיח את זכויותיהם של הצדדים ואת זירוזו של ההליך.

מה נועדו לכסות דמי המזונות?

מזונות ילדים, בניגוד לדעה הרווחת, לא נועדו לכסות רק הוצאות בסיסיות, כמו מזון וביגוד, אלא גם הוצאות שוטפות, כמו הוצאות בריאות שאינן כלולות בסל הבריאות, הוצאות בנושא תרבות, השכלה וגם במקרים בהם יש צרכים מיוחדים לילדים והם זקוקים למסגרת מתאימה.

האם ניתן להפחית את גובה דמי המזונות? ואם כן, מתי?

פסיקותיו של בית המשפט נקבעות לאורך השנים בהתאם לרוח הזמן, מה שבא לידי ביטוי גם בסוגיה הקשורה למזונות ילדים. אחת הסוגיות העיקריות שהשפיעה על גובה דמי המזונות קשורה למשמורת המשותפת. ואכן, במקרים כאלה נוטה בית המשפט להפחית בגובה דמי המזונות המוטלים על האב עד ל-25 אחוז מהסכום, שהיה נקבע לו אם היה מדובר במקרה של משמורת מלאה. יחד עם זאת, ההפחתה הזו איננה מתבצעת באופן אוטומטי וכל מקרה נבחן לגופו, תוך התייחסות לנסיבותיו.

הייתכן מצב של משמורת משותפת ללא דמי מזונות?

בפסיקה פורצת דרך נקבע כי במקרה ושני בני הזוג משתכרים באופן דומה וחולקים את זמני שהותם עם הילדים שווה בשווה, כחלק ממשמורת משותפת, לא תחול החובה על האב לשלם מזונות ילדים. מאחורי זה עומדת התובנה שאין זה ראוי כי האב יישא בחיוב כפול, הן בתשלום עבור הוצאות הילדים בשעה שהם שוהים אתו והן עבור הוצאות הילדים כאשר הם שוהים עם אימם.

חיוב המזונות נותר על כנו בעבר, גם במקרים של משמורת משותפת, בתקופה שבה אימהות רבות נותרו בבית ולא יצאו לעבוד. אולם כיום, נשים מפתחות קריירה והן בעלות כושר השתכרות גבוה, ולעיתים אף יותר מזה של האב. ולכן, במקרים כאלה הרי שלא נכון הדבר להותיר את נטל תשלום מזונות הילדים על האב, אלא לאמץ מודל שהוא שוויוני הלוקח בחשבון את היקף זמני שהותם של הילדים אצל הוריהם וכן רמת ההכנסה של כל אחד מהצדדים.

מה קורה במקרים בהם שולמו מזונות ילדים גבוהים מדי?

במידה והתברר כי הצד המשלם שילם לצד המשמורן תשלומי מזונות גבוהים מדי, יפעיל בית המשפט שיקול דעת בעניין ויקבע כיצד לפעול. הנקודה המנחה במקרה כזה את בית המשפט תהיה האם קיזוז המזונות בשל תשלום גבוה ישפיע על רווחת הילדים ועל רווחתו של ההורה המשמורן, והאם הכספים העודפים שהועברו נצרכו, כך שאם הם יקוזזו הדבר עשוי להוביל למחסור כלכלי במשפחה.

מכיוון שבמקרים בהם מזונות משולמים בחסר וחלה החובה על ההורה החייב להשלימם, רואה בית המשפט את הצורך לפעול באופן זהה גם במצבים הפוכים, אך כל זאת, ייעשה זאת באופן זהיר ותוך התחשבות בטובתם של הילדים. ישנה כיום הצעת חוק הדנה בעניין השווי בנטל המזונות. ההצעה, שהועלתה על ידי שרת המשפטים וזוכה לתמיכה רבה בציבור, נועדה לשים בחזית את האבות הגרושים, שחלקם חווה קריסה כלכלית מיד לאחר הגירושין, בעיקר בשל תשלום דמי המזונות.

התומכים בהצעה הזו טוענים כי היא תואמת את המציאות החדשה שבה אבות רבים נוהגים להיות מעורבים ופעילים הרבה יותר בחייהם של הילדים, כפי שניתן לראות במספר ההולך וגדל של זוגות מתגרשים הבוחרים במסלול של משמורת משותפת.

עוד הם טוענים כי לכל אב מגיעה הזדמנות השווה לזו של האם לקבל משמורת מלאה על ילדיו וכי קביעתו של בית המשפט או בית הדין הרבני כי האם היא, ובאופן אוטומטי, ההורה המתאים ביותר לכך, איננה מתיישבת עם כלל השינויים שחלו בעשורים האחרונים במבנה המשפחה בישראל.

כיום, הצעת החוק לשוויון בנטל איננה מקודמת מספיק, יחד עם זאת, קשה שלא לראות את המהפכה שחלה בעניין ואת פסקי הדין הרבים, המתקבלים בבית המשפט לענייני משפחה, הקובעים על הפחתה בדמי המזונות במקרים של משמורת משותפת ובמצבים מסוימים אף את ביטולה המלא של חובת האב לשאת במזונות אלו במצבים בהם רמת הכנסת ההורים דומה או זהה.

אילו דגשים חשובים יעזרו לכם להתנהל כהלכה?

גובה דמי המזונות המקובלים משתנה בכל זמן וקשור להחלטותיו של בית המשפט ו/או בית הדין. נכון להיום נוהגים לקבוע סכום מינימום של דמי מזונות ילדים הנע בין 1,250 ₪ ל – 1500 ₪ עבור כל ילד. גובה דמי המזונות נקבע על הנסיבות הקיימות בכל משפחה ומשפחה, כאשר במקרים בהם מדובר ביותר מילד אחד הסכום לכל ילד יפחת. מזונות ילדים, שנפסקים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או על ידי בית הדין הרבני, הינם צמודים לממד המחירים לצרכן, המתעדכן אחת לשלושה חודשים.